רש"י על נזיר ל״ב ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נזיר ל״ב ע״ב:ג׳ רש"י על נזיר ל״ב ע״ב:ה׳ »

4 וְאָמַר רָבָא: אַף עַל גַּב דַּאֲמוּר רַבָּנַן אֵין פּוֹתְחִין בְּנוֹלָד, אֲבָל פּוֹתְחִין בִּתְנַאי נוֹלָד. הֵיכִי דָּמֵי? אָמְרִי לְהוֹן: אִילּוּ אֲתָא אִינִישׁ וַאֲמַר לְכוֹן דְּחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, מִי הֲוָה נָדְרִיתוּן?

פירוש רש"י על נזיר ל״ב ב:ד׳

4 פותחין בתנאי נולד - ואפילו להנהו דנדרו עד שלא חרב בה"מ:

5 והיכי דמי כגון דאמרי להו אילו דאתא איניש - בההיא שעתא דנדריתון ואמור לכון דחרב כו':

« רש"י על נזיר ל״ב ע״ב:ג׳ רש"י על נזיר ל״ב ע״ב:ה׳ »